אם הכהן אינו עומד ישירות על הרצפה אלא על חפץ המונח על הרצפה בזמן ביצוע אחת מעבודות הקרבן המרכזיות, הדבר נחשב לחציצה – והקרבן נפסל. מהיכן נלמד דין זה?

המשנה מביאה שלוש דוגמאות לחציצה בין הכהן לרצפה. כל אחת מהן נחוצה כדי להמחיש סוגים שונים של חציצות.

נאמר בברייתא את דברי רבי אליעזר: אם הכהן עומד כאשר רגל אחת על הקרקע והרגל השנייה על חפץ, והחפץ הוסר כך שהוא יכול לעמוד רק על הרגל שעל הקרקע – הקרבן כשר.

רבי אמי מעלה שאלה לגבי כהן העומד על אבן שאינה מחוברת לקרקע. גרסה אחת של שאלתו עוסקת בשאלה האם רפיון האבן נחשב לחציצה. גרסה אחרת בודקת האם, אם האבן הוסרה והכהן עומד על הקרקע שמתחתיה – האם העבודה כשרה.

המשנה דנה גם במחלוקת בין חכמים לרבי שמעון בשאלה האם קבלת הדם ביד שמאל פוסלת את הקרבן. המחלוקת נובעת מהבנת הפסוק בויקרא ד:כה. שלושה הסברים מובאים על ידי רב יהודה, רבא ואביי כדי לברר את שורש המחלוקת. אביי מוסיף פירוש שלישי בשם רבי אלעזר בן רבי שמעון, שלפיו קבלת הדם חייבת להיעשות ביד ימין, אך זריקת הדם יכולה להיעשות ביד שמאל.

רבא בר בר חנה מביא בשם רבי יוחנן: אם נאמר בתורה גם "כהן" וגם "אצבע" – הפעולה חייבת להיעשות ביד ימין. רבא מבהיר שרבי יוחנן התכוון שגם אם אחד מהמונחים מופיע לבדו – יש לנהוג ביד ימין. אביי מגביל את הכלל הזה לעבודות הקרבן המרכזיות בלבד. הגמרא מסבירה שלדעת רבי שמעון, יש צורך ביד ימין אם מופיעה המילה "אצבע" לבדה או "כהן" יחד עם "אצבע".

לפי כלל רבי יוחנן, שמילה "כהן" מחייבת שימוש ביד ימין – מדוע רבא למד גזירה שווה משלוש הפעמים שנאמר "ימין" בטהרת המצורע (יד ימין, רגל ימין, אוזן ימין), והחיל אחת מהן על קמיצה – הרי כבר נאמר "כהן" בפסוק? הדבר בא ללמד הלכה נוספת המחייבת שימוש ביד ימין.